צהוב חיוור/כתום בהיר (שלב היווצרות מוקדם)
צבע זה מופיע בשבועות הראשונים של חשיפה חיצונית, ומייצג שכבת תחמוצת דקה, רופפת ולא שלמה עם העשרה נמוכה של יסודות סגסוגת Cu/Cr/Ni. השכבה אינה יכולה להוות מחסום מגן רציף, ולכן לפלדה קצב קורוזיה גבוה ועמידות ירודה לחדירת לחות/חמצן. הצבע עצמו אינו מפחית את ההגנה; מבנה הפטינה הבוסרי שהוא משקף הוא הגורם העיקרי לעמידות חלשה בפני קורוזיה.
אדמדם-חום/אדום חלודה (שלב התבגרות)
זהו צבע המעבר כאשר הפטינה מתפתחת במשך 3-12 חודשים, כאשר שכבת התחמוצת מתעבה ואלמנטים מסגסוגת מתחילים להתעשר בשכבה. הצפיפות וההידבקות של הפטינה משתפרים בהדרגה, ועמידות בפני קורוזיה עולה בהתמדה-חדירת לחות וחמצן מופחתת, וקצב הקורוזיה האלקטרוכימית מואט. שינוי הצבע הוא תוצאה של הקומפקטיות הגוברת של הפטינה, לא מניע ישיר להגנה טובה יותר.
חום כהה/אפור פחם עם בסיס חום-אדמדם (שלב מיוצב לחלוטין)
זהו הצבע האופייני של פטינה של SPA- בוגרת ומעוצבת היטב (בדרך כלל מושגת תוך 1-3 שנים באווירה רגילה). זה מצביע על שכבת תחמוצת צפופה, עדינה-, המחוברת בחוזקה למצע הפלדה, עם העשרה גבוהה של תחמוצות סגסוגת Cu/Cr/Ni היוצרות מחסום פיזי-כימי חזק. מדינה זו מספקת אתעמידות אופטימלית בפני קורוזיהשל SPA-H, עם קצב הקורוזיה הנמוך ביותר ועמידות יעילה בפני חומרים קורוזיביים עדינים (למשל, תרסיס מלח בריכוז- נמוך, אבק תעשייתי). הגוון חום כהה/אפור פחם הוא סמן חזותי של מבנה הפטינה המגן במלואו הזה.
כתמים שחורים/ירקרקים (שלב קורוזיה חריג)
כתמים דהויים (שחור/ירוק) על פני הפטינה אינם וריאציה טבעית של צבע אלא סימן לכךנזק מקומי או קורוזיה חריגה. כתמים שחורים נוצרים עקב פיצוח פטינה, קילוף או הצטברות של פסולת רופפת ומחומצת (הנגרמת מסביבות קשות כמו תרסיס מלח גבוה או זיהום תעשייתי כבד); כתמים ירקרקים קשורים לתגובות כימיות עם- ריכוז גבוה של מזהמים חומציים/אלקליים או חדירת יוני כלוריד. צבעים חריגים אלה משקפים מבנה פטינה שנפגע (נקבובי, סדוק או דה למינציה), המוביל להפחתת עמידות בפני קורוזיה מקומית ולקורוזיה פוטנציאלית של חריצים/חריצים של מצע הפלדה.
