הצבע (גוון, אחידות, בהירות, מהירות הכהה) של הפטינה הטבעית נקבע על ידי שילוב שלגורמי חומר, משטח, סביבה ובנייה.
1. גורמים סביבתיים
סביבה אטמוספרית
אווירה תעשייתית (SO₂, אבק) ← כהה יותר, חום עמוק יותר
אוויר כפרי/נקי ← בהיר יותר, כתום-חום
תרסיס חוף/מלח ← חיוור יותר, חלקי, לא יציב
מחזורי לחות ויבש רטובמחזורי יובש רטוב מתונים → כהה אחיד ומהיר לח לטווח ארוך → רופף, קל, חלודה לא אחיד אקלים יבש → התפתחות צבע איטית מאוד
אור שמש וטמפרטורהאור שמש חזק → אזורים מוצללים כהים ואחידים יותר → בהירים ואיטיים יותר
גשם, ניקוז ואוורורמשטחים אנכיים ומנוקזים היטב → צבע אחיד מים עומדים או אוורור לקוי → פסים ואי אחידות
2. גורמי מצב פני השטח
חספוס פני השטחמשטח מחוספס יותר (בהתזת חול) ← התכהה מהירה יותר, צבע עמוק יותר משטח חלק יותר (טחון / מלוטש) ← איטי יותר, צבע בהיר יותר
ניקיון פני השטחשמן, אבק, אבנית טחנה ← צבע לא אחיד משטח נקי (כבושים/נוקה בפיצוץ) ← פטינה אחידה
3. גורמי טיפול כימיים ומלאכותיים
מאיצי פטינה כימייםלהאיץ את התפתחות הצבע ולשפר את האחידות
אוטמים/ציפויים שקופיםהאט או עצור שינוי צבע נוסף
מחזורי יבש-רטוב מבוקריםמשפיעים מאוד על עומק הצבע ומהירות היווצרות
4. החומר עצמו
הרכב סגסוגת SPA-H (Cu, Cr, Ni, P) קובע ישירות את היציבות והגוון החום הסופי של הפטינה.
